הקשר בין מצוקת החניה לשערים חשמליים

 

מצוקת החנייה בערים מרכזיות ואפילו בערי פרובינציה גדולות היא עובדה קיימת. בשנים האחרונות הולך וגדל מספר המכוניות ביחס למספר המשפחות בצורה כמעט מפחידה. אחוז המשפחות, שלהן למעלה מרכב אחד, עולה. היום, בכל משפחה בורגנית ממוצעת אפשר למצוא שני רכבים ואפילו יותר: הבעל, האישה, אחד הילדים שהתבגרו, וכבר אנו מקבלים משפחה בעלת שלושה רכבים. שטחי המחיה המתרחבים בערים, בעיקר בערי פיתוח, אינם מספיקים להשיג את כמות הרכבים המשפחתית. מרבית הבניינים החדשים הנבנים היום מספקים חניה אחת למשפחה, וכך נוצרת בעייה חמורה של חניה אפילו במקרים אלה.

 

תמונת רחוב - מצוקת חניהבתחילת התפשטות מגמות הרכב הפרטי היוו מרכזי הערים הגדולות את הבעיה המרכזית. מרכזי הערים הם לרוב גם מרכזים מסחריים, בתי עסק, משרדים וכד', אשר החליפו במקומות רבים את הדירות הפרטיות, ויצרו תנועה גדולה של רכבים אליהם ומהם.

השלט "חניה פרטית", בין אם עשוי במקצועיות, ובין אם כתוב בכתב יד פשוט, אינו משמש היום איזה שהוא אות, שיש לכבדו. בעבר, היו שלטים כאלה מספיקים, ואפילו הנהג הישראלי נטה לכבדם, אם כי לא תמיד. היום, לאור מצוקת החניה הכמעט בלתי נתפסת, שלטים אלה איבדו את ערכם באופן מוחלט. נהג מיואש המחפש חנייה קרובה ליעדו במרכז העיר, עלול בהחלט לא לכבד שלטים כאלה, או להתלהב כל כך ממקום החניה הפנוי שמצא, עד שאפילו לא ישים לב לשלט כזה, אם הוא מוחבא או מוצנע לצד החניה הריקה.

שערים ומחסומים חשמליים

התפתחות השערים והמחסומים החשמליים סייעה מאוד לבעלי דירות במרכזי הערים. אי אפשר למצוא היום בנייני מגורים שלהם חניות פתוחות. בין אם מדובר בשכונות מגורים חדשות, ובין אם מדובר בבנייני מגורים במרכזי הערים, כולם חסומים במחסומים חשמליים מסוגים שונים: מחסומי זרוע הם הפשוטים ביותר והקלים ביותר להפעלה, דירות בשכונות חדשות נבנות היום עם חניה תת-קרקעית, החסומה אף היא לרוב במחסומי זרוע המופעלים על ידי שלט. במקומות אחרים אפשר למצוא שערים חשמליים מאסיביים יותר הנפוצים בעיקר בשכונות מגורים פרטיות, וחוסמים את שטח החניה, ואף את הגישה לדרך החניה, ומהווים חלק מעיצוב גדרות הבית.

בערים גדולות בעולם חסמו את הכניסה לבעלי רכב פרטי, וכל התנועה במרכזי ערים אלה נעשית באוטובוסים, מוניות, רכבות או חשמליות. בישראל רעיון זה עדיין לא תפס, לפחות לא בהרחבה. לנהג הישראלי קשה לוותר על רכבו מצד אחד, ומאידך, האמצעים החלופיים אינם פרושים באופן, שיאפשר הגעה לכל מקום. הנהג הישראלי המפונק, שהתרגל במהלך שנים ארוכות להגיע עם רכבו קרוב ככל האפשר ליעד שלו, זקוק היום לרכבת, ואחר כך למונית, והעלות שיוצאת מכיסו נראית לו גבוהה מדי. למען האמת, חשוב לעצור רגע ולחשב באמת את עלות השימוש באמצעי תחבורה אלה, כנגד עלות הדלק והבלאי לרכב, ובמרבית המקרים קל לראות, שהרכב, ובעיקר הזמן שהנהג הישראלי מבזבז בחיפושיו אחר חנייה, ובתשלום עבור חניית רכבו במגרשי חניה, ברוב המקרים גבוהה יותר מהשימוש ברכבת, אוטובוס ואפילו מונית.

השכרת חניה

כך צץ ועלה פיתרון מעניין, אולי טיפוסי לישראלי המתוחכם – השכרת מקום החניה הפרטי לרכבים במהלך שעות היום, שבהן בעל החניה עובד ומקום החניה פנוי. זהו מצב, שבו גם בעל החניה וגם העושה שימוש בחניה נהנים: בעל החניה מרוויח מהשכרת השטח, והעושה בו שימוש יודע לבטח שיש מקום לרכבו, בתשלום.

על פניו, פיתרון זה נראה אידיאלי, אך יש לזכור, שכל עוד מדובר בבני אדם, תכניות משתנות, ולא ניתן לסמוך באמת, שמקום החניה יהיה זמין למשתמש בכל עת. פיתרון כזה דורש תיאום בין בעל החניה למשתמש בה, ותיאום כזה דורש זמן והתחשבות משני הצדדים.

X
Loading